בורשטין נ' הפול חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

לפניי בקשה לתיקון כתב התביעה על ידי הוספת נתבעת נוספת לכתב התביעה.

התובע הגיש בקשה לתיקון כתב התביעה כך שתצורף חברת הביטוח הראל כנתבעת נוספת בתיק. מדובר על חברת הביטוח של רכב התובע. לטענת התובע הנתבעים 2-3 הכחישו באופן סתמי את נסיבות אירוע התאונה ובשלב ההוכחות נתברר לו כי הנתבעת טוענת כי החבות חלה על מבטחת רכב התובע ולפיכך מבקש לצרף גם את חב' הביטוח של רכב התובע כנתבעת נוספת.

במסגרת הדיון שנערך ביום 25.11.13 התנגדו הנתבעים 2-3 לבקשה בטענה כי הכחישו לאורך כל הדרך את החבות כלפי התובע וכן התנגדו בטענות של שיהוי, חוסר תום לב ושלילת האפשרות להתגונן כראוי.

עניינה של התביעה פיצוי בגין נזקי גוף בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975 בשל תאונה מיום 2.9.10 בה נפגע התובע..

כתב התביעה המקורי הוגש לבית המשפט ביום 16.12.2010 כנגד נהג המשאית (הנתבע 3) שפגע בתובע וכנגד כלל חברה לביטוח בע"מ (נתבעת 2) שביטחה את המשאית במועד התאונה.

בתיק מונה מומחה רפואי, הוגשו תחשיבי נזק, הוגשו תצהירי וראיות הצדדים וביום 20.11.13 התקיים דיון הוכחות שבו נחקרו כל העדים בתיק למעט המומחה הרפואי שעדותו נקבעה ל-5 ימים לאחר כך.

לאחר זאת ביום 21.11.13 הוגשה הבקשה נשוא החלטה זו לתיקון כתב התביעה ע"י הוספת נתבעת נוספת.

דיון

ההלכה הפסוקה נוקטת אמנם בגישה ליבראלית בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות, והכלל הינו כי בית המשפט יתיר זאת כל עוד אין בכך כדי לגרום לבעל הדין שכנגד נזק שאינו ניתן לתיקון ע"י פסיקת הוצאות, ובלבד שהתיקון שבין הצדדים יביא להכרעה בפלוגתא האמיתית יחד עם זאת -

"זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכול. חריגים לכלל זה הינם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש.

רע"א 2345/98 - סלים דנגור ו-3 אח' נ' חנוך ליבנה ו-3 אח' . פ"ד נב(3), 427 ,עמ' 431-432.נ

החריגים, קרי הסייגים וההגבלות הקשורים במבקש התיקון סובבים סביב התנהגות בעלי הדין טרם הגשת בקשת התיקון, ושיהוי יתר בהגשת בקשת התיקון (329/60 פנחס נ' תעשית אבן וסיד, פ"ד ט 487, 490).ו

כמו כן בע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו (3) 214. (10.5.92)נ((10.5.92)

"הלכה היא כי בית המשפט מאפשר לתובע לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. ברם, אם לא שוכנע בית המשפט כי בלעדי התיקון לא תבוא הפלוגתא האמיתית לדיון, דין הבקשה להידחות. הגישה הנקוטה על ידינו בכגון דא היא ליברלית ביותר, ולפיה אפשרו תיקונים אף במקרים שבהם כתב התביעה המקורי כלל לא הקים עילה (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה ששית, 1991,בעמ' 328). כן אפשרו תיקון כתב תביעה בשלבים מתקדמים של הדיונים ואפילו בשלב הערעור. בע"א 721/84 (משען נ. מדינת ישראל, פד"י מ"א(1), 748, 755)... לא תמיד יאפשר בית המשפט תיקון כתב תביעה. במקרים שבהם נקט המבקש בשיהוי רב או נהג בחוסר תום לב, לא יעתר בית המשפט לבקשת התיקון. כמו כן לא יאפשר בית המשפט תיקון כתב תביעה אם התיקון ימנע מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש".ב

על בית המשפט החובה להביא בחשבון גורמים "כגון התנהגות בעלי הדין והשלב בו מובאת הבקשה לפניו" (ראה ספרו של אורי גורן, עמ' 121).

אכן ניתן לראות כי הבקשה דנן הוגשה בשיהוי ניכר. הבקשה הוגשה בחלוף כשלוש שנים מאז הגשת התביעה, בשלב בו כמעט והסתיימה מלאכת שמיעת הראיות בתיק. בדיון ההוכחות נשמעו כמעט כל העדים למעט המומחה הרפואי. הווה אומר, דיון ההוכחות באשר לסוגיית החבות הסתיים.

ככל שבעל דין מאחר בהגשת בקשתו לתיקון כתבי טענות ללא טעם סביר, פוחת הסיכוי שבית המשפט ייעתר לבקשה (בר"ע 282/80 המגדר ברזלית ורשתות בע"מ נ' מדינת ישראל פ"ד לו (4) 130 (82) וכן רע"א 8850/06 עיריית מודיעין נ' התאחדות הקבלנים הארצית (פורסם בנבו 11.4.07)

היעתרות לבקשת התובע, משמעה היתר לתיקון כתבי הטענות ופתיחת הדיון להבאת עדים וראיות נוספים. מדובר בהארכה משמעותית של הדיון כאשר מדובר בתובענה התלויה ועומדת בבית המשפט מזה כשלוש שנים ואשר שמיעת הראיות בה כמעט שהסתיימה, ולמעשה הסתיימה לגמרי לעניין החבות ונותרה רק חקירת המומחה הרפואי לעניין שיעור הנזק.

קבלת הבקשה בשלב זה תסיג את התיק לאחור באופן ניכר, אל שלב הגשת כתבי הטענות (שהסתיים עוד בחודש ינואר 2011) תוצאה כזו בנסיבות המקרה, היא בלתי סבירה באופן קיצוני ואין בפסיקת הוצאות כדי לכפר על מחדלו של התובע.